מצודות על יהושע ז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מצודות על יהושעפרק ז' • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע ז', י"א:

חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם׃


 

מצודת דוד

"וגם שמו בכליהם" - רצה לומר לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב (משלי ו ל) אבל המה גם שמו בכליהם להיות שמור לאוצר לא להוציא לשבור רעבון נפש ואם כן מעשה הנבלה ההיא כפולה ומוכפלת

"וגם כחשו" - הן לא יבוזו לגנב אם ישוב וניחם ומודה בה ומחזירה אבל המה גם כחשו

"וגם גנבו" - אלו לקחו לעין כל היו על כל פנים משוים כבוד המקום לכבוד בשר ודם אבל המה גנבו להשמר מבני אדם ומה' לא יראו

"וגם לקחו" - רצה לומר אף העובר אחת משאר מצות ה' ענש יענש והמה גם לקחו מחרמי גבוה חלק ה'

"וגם עברו את בריתי" - בא להגדיל מעשה הנבלה ההיא לומר הלא אף אם יחטא איש לאיש לא ינקה והמה אף כי לא חששו ועברו בריתי שעברו על החרם שהיא כשבועה

"חטא ישראל" - אף שהאיש אחד חטא מכל מקום על שלא שמרו זה את זה מעלה עליהם הכתוב כאלו כולם חטאו 

מצודת ציון

"בריתי" - ענינו בכל מקום דבר המתקיים וגם שבועה הוא דבר המתקיים וחרם השבועה

"שמו" - נתנו