מ"ג יהושע ז יא
כתיב:
חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם.
מנוקד:
חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם.
עם טעמים:
חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בריתי" - ענינו בכל מקום דבר המתקיים וגם שבועה הוא דבר המתקיים וחרם השבועה
"שמו" - נתנו
מצודת דוד
"וגם שמו בכליהם" - רצה לומר לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב (משלי ו ל) אבל המה גם שמו בכליהם להיות שמור לאוצר לא להוציא לשבור רעבון נפש ואם כן מעשה הנבלה ההיא כפולה ומוכפלת
"וגם כחשו" - הן לא יבוזו לגנב אם ישוב וניחם ומודה בה ומחזירה אבל המה גם כחשו
"וגם גנבו" - אלו לקחו לעין כל היו על כל פנים משוים כבוד המקום לכבוד בשר ודם אבל המה גנבו להשמר מבני אדם ומה' לא יראו
"וגם לקחו" - רצה לומר אף העובר אחת משאר מצות ה' ענש יענש והמה גם לקחו מחרמי גבוה חלק ה'
"וגם עברו את בריתי" - בא להגדיל מעשה הנבלה ההיא לומר הלא אף אם יחטא איש לאיש לא ינקה והמה אף כי לא חששו ועברו בריתי שעברו על החרם שהיא כשבועה
"חטא ישראל" - אף שהאיש אחד חטא מכל מקום על שלא שמרו זה את זה מעלה עליהם הכתוב כאלו כולם חטאומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השבת נכרת ברית כמ"ש (שמות לא, טז) לעשות את השבת לדורותם ברית עולם: "וגם לקחו מן החרם". עברו על שבת ועל חרמי שמים. ב] ענין החטא, "וגם גנבו", שלא לקחו בפרהסיא רק בגניבה והסתר, ובזה "וגם כחשו", מכחישים בהשגחה ועשו עין שלמעלה כאילו אינה רואה. ג] בתכלית החטא, כי לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב, אבל הוא לא נצרך לגניבה, "כי גם שמו בכליהם", שהטמינו בארץ, כי אין לו צורך בה: