מצודות על יהושע ג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יהושעפרק ג' • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע ג', ט"ז:

וַיַּֽעַמְד֡וּ הַמַּ֩יִם֩ הַיֹּרְדִ֨ים מִלְמַ֜עְלָה קָ֣מוּ נֵד־אֶחָ֗ד הַרְחֵ֨ק מְאֹ֜ד באדם מֵֽאָדָ֤ם הָעִיר֙ אֲשֶׁר֙ מִצַּ֣ד צָֽרְתָ֔ן וְהַיֹּרְדִ֗ים עַ֣ל יָ֧ם הָעֲרָבָ֛ה יָם־הַמֶּ֖לַח תַּ֣מּוּ נִכְרָ֑תוּ וְהָעָ֥ם עָבְר֖וּ נֶ֥גֶד יְרִיחֽוֹ׃


 

מצודת דוד

"תמו נכרתו" - המים ההם תמו ממקומם ונכרתו והלכו להם ונשאר המקום חורב ויובש

"והיורדים" - המים שירדו קודם הכריתה לצד ים הערבה והוא ים המלח

"הרחק מאוד" - הנד ההוא היה רחוק מאוד מהעיר ששמה אדם העומדת בצד צרתן

"ויעמדו" - מוסב למעלה (פסוק טז) לומר הנה עם כל רבוי המים עמדו היורדים מלמעלה אחר הכריתה וקמו נד אחד 

מצודת ציון

"תמו" - מלשון תם והשלמה