מצודות על זכריה יב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על זכריהפרק י"ב • פסוק י' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה י"ב, י':

וְשָׁפַכְתִּי֩ עַל־בֵּ֨ית דָּוִ֜יד וְעַ֣ל ׀ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלַ֗͏ִם ר֤וּחַ חֵן֙ וְתַ֣חֲנוּנִ֔ים וְהִבִּ֥יטוּ אֵלַ֖י אֵ֣ת אֲשֶׁר־דָּקָ֑רוּ וְסָפְד֣וּ עָלָ֗יו כְּמִסְפֵּד֙ עַל־הַיָּחִ֔יד וְהָמֵ֥ר עָלָ֖יו כְּהָמֵ֥ר עַֽל־הַבְּכֽוֹר׃


 

מצודת דוד

"והמר" - יבכו עליו במרירות לב כמו שממררים בבכי על מיתת הבכור

"כמספד על היחיד" - כמו המספד שאדם עושה על מיתת בן יחיד

"והביטו אלי" - לשאול משפט להשיב גמול את אשר דקרו ועל משיח בן יוסף יאמר שמת במלחמה כן ארז"ל

"ושפכתי" - ר"ל אתן בשפע על בית דוד וגו' רצון המשכת חן על עצמם ורצון הפצרת תחנונים לפני 

מצודת ציון

"רוח" - רצון

"דקרו" - ענין נעיצת חרב בגוף כמו כל הנמצא ידקר (ישעיהו יג)

"והמר כהמר" - מלשון מרירות