לדלג לתוכן

מצודות על זכריה יב ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על זכריהפרק י"ב • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה י"ב, ג':

וְהָיָ֣ה בַיּוֹם־הַ֠ה֠וּא אָשִׂ֨ים אֶת־יְרוּשָׁלַ֜͏ִם אֶ֤בֶן מַֽעֲמָסָה֙ לְכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים כׇּל־עֹמְסֶ֖יהָ שָׂר֣וֹט יִשָּׂרֵ֑טוּ וְנֶאֶסְפ֣וּ עָלֶ֔יהָ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃


 

מצודת ציון

"מעמסה" - ענין טעינת משא כבדה כמו אבי העמיס עליכם (מלכים א יב)

"שרוט ישרטו" - ענין תלישת הבשר כמו ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כא)

"ונאספו" - ענין כליון ומיתה כמו כל הדור ההוא נאספו (שופטים ב)

"עליה" - אצלה בסמוך 

מצודת דוד

"ונאספו עליה" - אצלה בסמוך לא יכלו ויתמו כל העכו"ם מן הארץ

"אבן מעמסה וגו'" - אל מול העכו"ם הצובאים עליה תהיה כבדת המשא שכל העומסים אותה ישרטו שרטת בבשרם ובידיהם לרוב הכובד ר"ל כל הנלחמים עליה ילקו ולפי שהמשילם לאבן כבדת המשא אמר לשון הנופל באנשים המרימים אבן כבד