לדלג לתוכן

מצודות על הושע ט ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על הושעפרק ט' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע ט', ד':

לֹא־יִסְּכ֨וּ לַיהֹוָ֥ה ׀ יַ֘יִן֮ וְלֹ֣א יֶעֶרְבוּ־לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִטַּמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃


 

מצודת ציון

"יסכו" - מלשון נסך ויציקה

"יערבו" - ענין מתיקות כמו וערבה לה' מנחת (מלאכי ג)

"אונים" - ענין גזל הבא בכח ואון וכן וידיו תשבנה אונו (איוב כ)

"לחמם" - גם הבשר יקרא לחם וכן את קרבני לחמי (במדבר כח)

"לנפשם" - לעצמם 

מצודת דוד

"כי לחמם" - הקרבנות שמביאים יותר טוב שיהיה למלא נפשם שהם יאכלוהו ולא יבוא לבית ה' כי לא לרצון הוא

"כלחם אונים להם" - הקרבנות הם בעיניו כלחם הבא להם בגזל אשר מטמא ומתעב את האוכלו

"לא יסכו" - זה אמר על בני יהודה מעתה אין לו חפץ בנסכיהם ולא ינסכו לה' יין וזבחיהם אינם ערבים עליו