מצודות על איוב יא יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מצודת דוד

"ואיש נבוב" - כי גם הסכל הריק מחכמה עם כי עשה העמל מחסרון הדעת עכ"ז ענש יענש כי ראוי לאיש נבוב וריק מחכמה לקנות לב להשתדל בחכמה להשכיל דרכי ה' כי כל אדם כאשר יולד הוא כעיר פרא מבלי חכמה וכאשר יכין לבו הנה ישכיל וכ"כ ראוי לכל איש נבוב להכין לבו להרגיל בחכמה

מצודת ציון

"נבוב" - חלול וריק כמו נבוב לוחות (שם כז)

"ילבב" - מלשון לב ר"ל יקנה לב

"ועיר" - כן נקרא החמור בקטנותו וכן עיר בן אתונות (זכריה ט)

"פרא" - חמור הבר