מ"ג איוב יא יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יא · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֣ישׁ נָ֭בוּב יִלָּבֵ֑ב
  וְעַ֥יִר פֶּ֗֝רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואיש נבוב" - חלול בלא לב אשר לא הבין דרכו

"ילבב" - יקנה לו לב לשוב לבוראו ולפשפש במעשיו או אדם אשר היה כעיר פרא לימוד מדבר קל בלא דעת

"אדם יולד" - ילמד עצמו להיות אדם חדש כסדר בני אדם ויכוין דרכו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואיש", ר"ל ואם תשאל הלא ראוי "שאיש נבוב ילבב", שהאיש הנבוב וחלול שאין לו לב להשכיל השכלות המופשטות מחומר, ילבב יושם בו לב משכיל לדעת את כל אלה, ולמה מנע ה' השכלות אלה מן האדם, ע"ז משיב "ועיר פרא אדם יולד", ר"ל שכן יש לך לשאל מדוע ברא ה' את העיר פרא שיהיה עיר פרא, ומדוע לא בראו שיהיה לו שכל כמו אל האדם, וכמו שלא יקשה לך שאלה זאת, כי ה' נתן לכל חומר את הצורה אשר החומר מוכן אליה, וחומר העיר פרא אינו מוכן שיקבל צורת השכל, וכן חומר האדם אינו מוכן שישכיל השכלות מופשטות מחומר כי אינו מוכן שישכיל רק ע"י החושים והבחינה, ואם היה בורא אותו שישכיל כשכל מופשט מחומר היה בהכרח שכל מופשט מחומר, והיה מלאך לא אדם, וכמו שא"א שעיר פרא יולד שיהיה אדם כן א"א שאיש נבוב ילבב:


ביאור המילות

"נבוב". חלול, כמו נבוב לוחות.

"איש, אדם". כבר בארתי בס' התו"ה (ויקרא סי' י') ששם איש כולל כל יש ונמצא, ושם אדם מציין מין האדם לבדו, וע"כ נגד עיר פרא תפס שם אדם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיש נבוב" - כי גם הסכל הריק מחכמה עם כי עשה העמל מחסרון הדעת עכ"ז ענש יענש כי ראוי לאיש נבוב וריק מחכמה לקנות לב להשתדל בחכמה להשכיל דרכי ה' כי כל אדם כאשר יולד הוא כעיר פרא מבלי חכמה וכאשר יכין לבו הנה ישכיל וכ"כ ראוי לכל איש נבוב להכין לבו להרגיל בחכמה

מצודת ציון

"נבוב" - חלול וריק כמו נבוב לוחות (שם כז)

"ילבב" - מלשון לב ר"ל יקנה לב

"ועיר" - כן נקרא החמור בקטנותו וכן עיר בן אתונות (זכריה ט)

"פרא" - חמור הבר

<< · מ"ג איוב · יא · יב · >>