מצודות על איוב יא כ
<< | מצודות על איוב • פרק י"א • פסוק כ' |
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעֵינֵ֥י רְשָׁעִ֗ים תִּ֫כְלֶ֥ינָה
וּ֭מָנוֹס אָבַ֣ד מִנְהֶ֑ם
וְ֝תִקְוָתָ֗ם מַֽפַּֽח־נָֽפֶשׁ׃
מצודת דוד
"ועיני רשעים" - אבל הרשעים עם גודל הצלחתם סוף תכלינה עיניהם כי לא ישיגו תוחלתם וכאשר יבואו ימי הפקודה יאבד מהם המנוס כי לא ימצאו מי לנוס אליו לעזרה
"ותקותם" - ר"ל מוכנים הם לדאבון נפש וכאלו יקוו לה כי בוודאי כן יהיה (העולה מהמענה ההיא שדעת צופר כדעת אליפז ובלדד שהכל בא בהשגחה אולם גמול המעשה תחלק לפי שעור מדרגת הכנת האנשים ומי שהכנתו מרובה וקצר בחכמה יחשב לרשע ומי שהכנתו מועטת אף המעט לרב יחשב עד כי ימצא מרבית אנשים ישוו בדבר המעל בעיני העם ויתחלפו בגמול עונשם וישפוט על ייסורי איוב על כי קצר בחכמה לפי שיעור הכנתו)
מצודת ציון
"תכלינה" - המתאוה לדבר ואינה באה קרוי בלשון מקרא כליון עינים
"ומנוס" - מלשון ניסה ובריחה
"מנהם" - מהם
"מפח נפש" - דאבון נפש על שם שקרובה הנפש לפרוח ולצאת מן הגוף וכן ונפש בעליה הפחתי (לקמן לא)