מפרשי רש"י על שמות כב כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק כ"ב • פסוק כ"ה |
א • ב • ג • ד • ו • ח • ט • י • יב • יד • טו • יז • כא • כב • כד • כה • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, כ"ה:

אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃


רש"י

"אם חבל תחבל" - כל לשון חבלה אינו משכון בשעת הלואה אלא שממשכנין את הלוה כשמגיע הזמן ואינו פורע (חבול תחבול כפל לך בחבלה עד כמה פעמים אמר הקב"ה כמה אתה חייב לי והרי נפשך עולה אצלי כל אמש ואמש ונותנת דין וחשבון ומתחייבת לפני ואני מחזירה לך אף אתה טול והשב טול והשב)

"עד בא השמש תשיבנו לו" - כל היום תשיבנו לו עד בא השמש וכבוא השמש תחזור ותטלנו עד שיבא בקר של מחר ובכסות יום הכתוב מדבר שאין צריך לה בלילה (מכילתא)


רש"י מנוקד ומעוצב

אִם חָבֹל תַּחְבֹּל – כָּל לְשׁוֹן חַבָּלָה אֵינוֹ מַשְׁכּוֹן בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, אֶלָּא שֶׁמְּמַשְׁכְּנִין אֶת הַלֹּוֶה כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן וְאֵינוֹ פּוֹרֵעַ (ב"מ קי"ד ע"ב ורש"י שם ד"ה אינו חייב להחזיר). (חָבֹל תַּחְבֹּל, כָּפַל לְךָ בַּחַבָּלָה עַד כַּמָּה פְּעָמִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כַּמָּה אַתָּה חַיָּב לִי? וַהֲרֵי נַפְשְׁךָ עוֹלָה אֶצְלִי כָּל אֶמֶשׁ וְאֶמֶשׁ וְנוֹתֶנֶת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וּמִתְחַיֶּבֶת לְפָנַי, וַאֲנִי מֵחֲזִירָהּ לְךָ. אַף אַתָּה – טֹל וְהָשֵׁב, טֹל וְהָשֵׁב).
עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ – כָּל הַיּוֹם תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ תַּחֲזֹר וְתִטְּלֶנּוּ עַד שֶׁיָּבֹא בֹּקֶר שֶׁל מָחָר. וּבִכְסוּת יוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁאֵין צָרִיךְ לָהּ בַּלַּיְלָה (ב"מ קי"ד ע"ב).

מפרשי רש"י

[כז] כל היום תשיבנו לו כו'. ובגמרא פרק המקבל (ב"מ ריש קטו.) פריך וכי מאחר דמחזירו לו למה ממשכן אותו בתחילה, כדי שלא יבא שביעית ותשמטנה, ולא יעשה מטלטלין אצל בניו. שאם לא היה ממשכן אותו היה השביעית ממשמט החוב, עכשיו אין השביעית ממשמט. ואם מת הלוה היו מטלטלין דיתמי לאו משעבדי לבעל חוב (כתובות דף צב.), עכשיו אם מת הלוה - המלוה נוטל משכונו מן היתומים: