מפרשי רש"י על ויקרא כו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על ויקראפרק כ"ו • פסוק ט' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כג • כה • כו • לב • לד • לו • לז • לח • מא • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא כ"ו, ט':

וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃


רש"י

"ופניתי אליכם" - אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם מלה"ד למלך ששכר פועלים וכו' כדאיתא בת"כ

"והפריתי אתכם" - (ת"כ) בפריה ורביה

"והרביתי אתכם" - (ת"כ) בקומה זקופה

"והקימתי את בריתי אתכם" - (ת"כ) ברית חדשה לא כברית הראשונה שהפרתם אותה אלא ברית חדשה שלא תופר שנאמר (ירמיהו לא) וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית וגו'


רש"י מנוקד ומעוצב

וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם – אֶפָּנֶה מִכָּל עֲסָקַי לְשַׁלֵּם שְׂכַרְכֶם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁשְּׂכַר פּוֹעֲלִים וְכוּלֵּי, כִּדְאִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים[1].
וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם – בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה.
וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם – בְּקוֹמָה זְקוּפָה.
וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם – בְּרִית חֲדָשָׁה, לֹא כַּבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵפַרְתֶּם אוֹתָהּ, אֶלָּא בְּרִית חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא תּוּפַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה לֹא כַבְּרִית הָרִאשׁוֹנָה" (ע"פ ירמיהו לא,ל-לא, עיין שם).

מפרשי רש"י

[יד] למלך ששכר פועלים. והיו שם פועלים הרבה שעשו עמו מלאכה, והיה שם אחד שעשה עם המלך ימים רבים. נכנסו אותן הפועלים לטול שכרם, ונכנס עמהן גם אותו פועל. אמר המלך לאותו פועל, בני, אפנה לך, הרבים שעשו עמי מלאכה מועטת ואני נותן להם שכר מועטת, אבל אתה - חשבון רב אני עתיד לחשוב עמך. כך ישראל מבקשים שכרן בעולם הזה, ואומות העולם מבקשים גם כן שכרן, והקב"ה אמר לישראל, בני, אפנה לכם, האומות וכו':

פירוש, המדרש (תו"כ כאן) מגלה לנו איך ישראל זוכים לחיים הנצחיים באחרונה בשביל שהם עשו מלאכה מרובה, והאומות נוטלין שכרן בעולם הזה הקצר והמעט, לפי ענין עבודתן. כי העבודה שהיא קטנה וקצרה - שכרה בעולם הזה הקצר, כי השכר מתיחס לפי ענין העבודה. אבל ישראל שמלאכתם מרובה, אין שכרם שהוא מרובה מתייחס לעולם הזה, דכיון שאין תשלומין לזה, כי אי אפשר לשלם ישראל שכרם משלם בעולם הזה הקצר, וכיון דאין תשלום לישראל בעולם הזה - אין שכרן כלל בעולם הזה, שאין תשלומי (ן) השם יתברך במקצת, רק בשלימות. שלכך נקרא 'תשלומין', שמשלים לו לגמרי. לכך אין מקבלין שום שכר בעולם הזה, רק האומות מקבלין שכרן:

[טו] (והפרתי) [והרביתי] אתכם בקומה. לא כמו שאר פריה ורביה הנאמרים בכתוב [ש]שניהם על רבוי התולדות, דכאן חילק הכתוב "והפריתי אתכם והרביתי אתכם", ולא כתב 'והפריתי והרביתי אתכם':

[טז] ברית חדשה וכו'. דאם לא כן, הרי כבר כרת הקב"ה עמהם ברית, אלא ברית חדשה היא:

בד"ה והרבתי אתכ' כו' מתרבי' הם כו' ואינו מספיק דהא בב"מ מצינו לשון פרו ורבו ולא דרשינן יתור' אלא נראה לי דק"ל לרש"י יתור' דאתכם דהל"ל והפרתי והרבתי אתכם כמו בכל מקום דכתיב פרו ורבו גבי הדדי אלא ע"כ לומר דתרי ברכות הן והרבתי קאתי לקומה זקופה וק"ל כנ"ל:

  1. ^ ספרא על ויקרא כו ט: מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה, וְהָיָה שָׁם פּוֹעֵל אֶחָד, וְעָשָׂה עִמּוֹ מְלָאכָה יָמִים הַרְבֵּה. נִכְנְסוּ הַפּוֹעֲלִים לִטֹּל שְׂכָרָם, וְנִכְנַס אוֹתוֹ הַפּוֹעֵל עִמָּהֶם. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ הַפּוֹעֵל: "בְּנִי, אֶפָּנֶה לְךָ! הָרוֹבִים הַלָּלוּ שֶׁעָשׂוּ עִמִּי מְלָאכָה מוּעֶטֶת, וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שָׂכָר מוּעָט; אֲבָל אַתָּה – חֶשְׁבּוֹן רַב אֲנִי עָתִיד לַחֲשֹׁב עִמְּךָ!" כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְבַקְּשִׁים שְׂכָרָם מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְבַקְּשִׁים שְׂכָרָם מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם, וְהַמָּקוֹם אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: "בָּנַי, אֶפָּנֶה לָכֶם! אֻמּוֹת הָעוֹלָם הַלָּלוּ עָשׂוּ עִמִּי מְלָאכָה מוּעֶטֶת, וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שָׂכָר מוּעָט; אֲבָל אַתֶּם – חֶשְׁבּוֹן רַב אֲנִי עָתִיד לְחַשֵּׁב עִמָּכֶם!" לְכָךְ נֶאֱמַר: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם".