מפרשי רש"י על ויקרא כו יז
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ו • פסוק י"ז | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כג • כה • כו • לב • לד • לו • לז • לח • מא • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם׃
רש"י
"ונתתי פני" - פנאי שלי פונה אני מכל עסקי להרע לכם
"ורדו בכם שנאיכם" - כמשמעו ישלטו בכם אגדת ת"כ מפרשה זו
"אף אני אעשה זאת" - איני מדבר אלא באף וכן אף אני אלך עמם בקרי
"והפקדתי עליכם" - שיהיו המכות פוקדות אתכם מזו לזו עד שהראשונה פקודה אצלכם אביא אחרת ואסמכנה לה
"בהלה" - מכה המבהלת את הבריות ואיזו זו מכת מותן
"את השחפת" - יש לך אדם שהוא חולה ומוטל במטה אבל בשרו שמור עליו ת"ל שחפת שהוא נשחף או עתים שהוא נשחף אבל נוח ואינו מקדיח ת"ל ואת הקדחת מלמד שהוא מקדיח או עתים שהוא מקדיח וסבור הוא בעצמו שיחיה ת"ל מכלות עינים או הוא אינו סבור בעצמו שיחיה אבל אחרים סבורים שיחיה ת"ל ומדיבות נפש
"וזרעתם לריק זרעכם" - זורעה ואינה מצמחת ומעתה מה אויביכם באים ואוכלים ומה ת"ל ואכלוהו אויביכם הא כיצד זורעה שנה ראשונה ואינה מצמחת שנה שניה מצמחת ואויבים באים ומוצאים תבואה לימי המצור ושבפנים מתים ברעב שלא לקטו תבואה אשתקד ד"א וזרעתם לריק זרעכם כנגד הבנים והבנות הכתוב מדבר שאתה עמל בהם ומגדלן והחטא בא ומכלה אותם שנאמר (איכה ב) אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם
"ונתתי פני בכם" - כמו שנאמר בטובה ופניתי אליכם כך נאמר ברעה ונתתי פני משלו משל למלך שאמר לעבדיו פונה אני מכל עסקי ועוסק אני עמכם לרעה
"ונגפתם לפני איביכם" - (ת"כ) שיהא המות הורג אתכם מבפנים ובעלי דבביכון מקיפין אתכם מבחוץ
"ורדו בכם שנאיכם" - (ת"כ) שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם שבשעה שאומות העולם ע"א עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי שנאמר (שופטים ו) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם וכן הוא אומר (מיכה ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו'
"ונסתם" - מפני אימה
"ואין רודף אתכם" - מבלי כח
רש"י מנוקד ומעוצב
נָתַתִּי פָנַי – פְּנַאי שֶׁלִּי, פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי לְהָרַע לָכֶם.
וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם – כְּמַשְׁמָעוֹ, יִשְׁלְטוּ בָּכֶם.
[הֶמְשֵׁךְ אַגָּדַת תּוֹרַת כֹּהֲנִים מִפָּרָשָׁה זוֹ:]
וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם – כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּטּוֹבָה: "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם" (פסוק ט), כָּךְ נֶאֱמַר בָּרָעָה: וְנָתַתִּי פָנַי. מָשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק אֲנִי עִמָּכֶם לְרָעָה.
וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אְֹבֵיכֶם – שֶׁיְּהֵא הַמָּוֶת הוֹרֵג אֶתְכֶם מִבִּפְנִים, וּבַעֲלֵי דְּבָבֵיכוֹן מַקִּיפִין אֶתְכֶם מִבַּחוּץ.
וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם – שֶׁאֵינִי מַעֲמִיד שׂוֹנְאִים אֶלָּא מִכֶּם וּבָכֶם. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹמְדִים עַל יִשְׂרָאֵל, אֵינָם מְבַקְּשִׁים אֶלָּא מַה שֶּׁבַּגָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְגוֹמֵר וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ" (שופטים ו,ג-ד). אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁאַעֲמִיד עֲלֵיכֶם מִכֶּם וּבָכֶם, הֵם מְחַפְּשִׂים אַחַר הַמַּטְמוֹנִיּוֹת שֶׁלָּכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאָר עַמִּי וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ" וְגוֹמֵר (מיכה ג,ג).
וְנַסְתֶּם – מִפְּנֵי אֵימָה.
וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם – מִבְּלִי כֹּחַ.
מפרשי רש"י
[כב] פנאי. שכל פנים הוא לטובה, כמו "ישא ה' פנים אליך" (במדבר ו', כ"ו), וכאן צריך לפרש פנאי שלי:
[כג] שיהא המות הורג אתכם כו'. מדכתיב "ונגפתם לפני אויביכם", ולא אמר 'ונפלתם לפני אויביכם', אלא לשון מגיפה הוא. ומפני שקשה מה ענין אלו ב' דברים - האויב והמגיפה - ביחד, ולפיכך פירש שיהיה הדבר הורג אתכם בפנים במקום שלא יוכל לבא האויב, והאויב כבר מבחוץ:
[כד] שאיני מעמיד שונאים אלא מכם. דאם לא כן, 'ורדו אויביכם בכם' מבעיא ליה, ומדכתיב "ורדו בכם שונאיכם", רוצה לומר שהשונאים יהיו מכם:
[כה] ונסתם מפני אימה. דהא אין רודף, כדכתיב "ואין רודף":
[כו] מבלי כח. פירוש, שלא ירצו לרדוף אחריכם, מפני שאין [בכם] כח, ואינם צריכים לרדוף אחריכם, דאם לא כן "ואין רודף" ברכה היא: