מפרשי רש"י על ויקרא ה ח
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק ה' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ח • ט • י • יב • יג • טו • טז • יט • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת־אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת־רֹאשׁ֛וֹ מִמּ֥וּל עׇרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל׃
רש"י
"והקריב את אשר לחטאת ראשונה" - חטאת קודמת לעולה (זבחים ז) למה"ד לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו
"ולא יבדיל" - אינו מולק אלא סימן אחד
"עורף" - הוא גובה הראש המשופע לצד הצואר מול עורף מול הרואה את העורף והוא אורך כל אחורי הצואר
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה – חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְעוֹלָה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנַס לְרַצּוֹת: רִצָּה פְּרַקְלִיט, נִכְנַס דּוֹרוֹן אַחֲרָיו (זבחים ז' ע"ב).
וְלֹא יַבְדִּיל – אֵינוֹ מוֹלֵק אֶלָּא סִימָן אֶחָד (חולין כ"א ע"א).
עֹרֶף – הוּא גֹּבַהּ הָרֹאשׁ הַמַּשְׁפִּיעַ לְצַד הַצַּוָּאר. מוּל עֹרֶף – מוּל הָרוֹאֶה אֶת הָעֹרֶף (שם י"ט ע"ב), וְהוּא אֹרֶךְ כָּל אֲחוֹרֵי הַצַּוָּאר.
מפרשי רש"י
[יב] אינו מולק אלא סימן אחד. אבל סימן שני לא ימלוק, דעוף סגי ליה בסימן אחד (חולין דף כז:), אם כן כל מה שהוא עושה יותר מהכשר שחיטה - הוי הבדלה, וסימן שני אין צריך לשחיטה (שם). אף על גב דברוב נמי כשר (חולין דף כא.), ואם כן לא היה לו למלוק אלא רוב סימן אחד, סוף סוף לכתחילה בעינן כל הסימן. אבל שני סימנין, אפילו לכתחילה לא בעינן. אבל התוספות (חולין דף כז:) כתבו דאף שני סימנין לכתחילה בעינן, ומכל מקום כיון דהכשר שחיטה הוא בסימן אחד אין למלוק השני, אבל סימן אחד יש למלוק, כיון שבזה סימן יש בו דין שחיטה - יש לו למלוק כולו: