מפרשי רש"י על דברים יז ג
| מפרשי רש"י על דברים • פרק י"ז • פסוק ג' |
• א • ג • ה • ו • ח • יא • יג • טז • יח • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ א֛וֹ לְכׇל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃
רש"י
"אשר לא צויתי" - לעבדם (מגילה ח)
רש"י מנוקד ומעוצב
אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי – לְעָבְדָם (מגילה ט' ע"ב).
מפרשי רש"י
[ב] אשר לא צויתי לעבדם. פירש רש"י בפרק קמא דמגילה (דף ט:) אילו כתבו "אשר לא צויתי", היה משמע אשר לא צויתי שיהיו, ואפילו הכי היו, ואם כן היה משמע שהם אלהות, לכך כתבו 'אשר לא צויתי לעבדם'. ותימה, דהא לא נזכר בכתוב רק העבודה, "וילך ויעבוד אלקים אחרים אשר לא צויתי", ואין לפרש "אשר לא צויתי" שיהיו בדבר שלא נזכר בכתוב. ולמה לא פירש (רש"י שם) אילו לא כתבו רק "אשר לא צויתי", היה משמע "ויעבוד אלקים אחרים אשר לא צויתי", אבל אילו עבד אלקים אחרים שצויתי היה שפיר. ואם כן משמע דיש אלקים אחרים שצוה לעבוד, דכן משמע "אשר לא צויתי" הוא ביאור על "אלקים אחרים", אותם אלקים אחרים אשר לא צויתי. אבל השתא דכתבו לו 'אשר לא צויתי לעבדם', אין מלת "אשר לא צויתי" ביאור על "אלקים אחרים", אלא קאי על זה שעבד אלקים - אשר לא צוה לעבדם, ועל העבודה קפיד קרא, דעבד מה שלא צוה לעבדם. אבל ציויתי לחשוב בהם תקופות ומזלות: