מפרשי רש"י על במדבר כא ל
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"א • פסוק ל' |
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ט • יא • יג • טו • כב • כג • כז • כח • ל • לב • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבּ֖וֹן עַד־דִּיבֹ֑ן וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־מֵֽידְבָֽא׃
רש"י
"ונירם אבד" - מלכות שלהם
"אבד חשבון עד דיבון" - מלכות ועול שהיה למואב בחשבון אבד משם וכן עד דיבון תרגום של סר עד כלומר סר ניר מדיבון ניר ל' מלכות ועול וממשלת איש כמו (מלכים א יא) למען היות ניר לדוד עבדי
"ונשים" - שי"ן דגושה לשון שממה כך יאמרו המושלים ונשים אותם
"עד נפח" - השימונום עד נפח
רש"י מנוקד ומעוצב
וַנִּירָם אָבַד – מַלְכוּת שֶׁלָּהֶם.
אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבֹן – מַלְכוּת וְעֹל שֶׁהָיָה לְמוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן, אָבַד מִשָּׁם; וְכֵן עַד דִּיבֹן, תַּרְגּוּם שֶׁל "סָר" – "עַד", כְּלוֹמַר: סָר נִיר מִדִּיבֹן. "נִיר" – לְשׁוֹן מַלְכוּת וְעֹל מֶמְשֶׁלֶת אִישׁ, כְּמוֹ: "לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִד עַבְדִּי" (מל"א יא,לו).
וַנַּשִּׁים – שִׁי"ן דְּגוּשָׁה, לְשׁוֹן שְׁמָמָה; כָּךְ יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: וַנַּשִּׁים אוֹתָם עַד נֹפַח, הֲשִׁמּוֹנוּם עַד נֹפַח.
מפרשי רש"י
[כח] וכן עד דיבון תרגומו של סר עד. כלומר, שאין לפרש כמשמעו, שהמלכות אבד מחשבון עד דיבון, שהרי אחריו כתיב "ונשים עד נופח":
[כט] שי"ן דגושה. מורה על מ"ם 'שממה' השנית, כאילו כתב 'שממה' בשני ממי"ן:
[ל] כך יאמרו המושלים. שהרי כל זה מדברי המושלים, שהנו"ן הוא למדברים בעדם, לכך צריך לפרש שכל זה הוא מן דברי המושלים, שאמרו בקללה שלהם 'השמנוה עד נופח', בקללה שקללו אותם: