מפרשי רש"י על במדבר כא כג
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"א • פסוק כ"ג |
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ט • יא • יג • טו • כב • כג • כז • כח • ל • לב • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלֹא־נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־כׇּל־עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
"ולא נתן סיחון וגו'" - לפי שכל מלכי כנען היו מעלין לו מס שהיה שומרם שלא יעברו עליהם גייסות כיון שאמרו לו ישראל (במדבר כ) נעברה נא בארצך אמר להם כל עצמי איני יושב כאן אלא לשמרם מפניכם ואתם אומרים כך
"ויצא לקראת ישראל" - אילו היתה חשבון מלאה יתושין אין כל בריה יכולה לכבשה ואם היה סיחון בכפר חלש אין כל אדם יכול לכבשו וכ"ש אלו היה בחשבון אמר הקב"ה מה אני מטריח על בני כל זאת לצור על כל עיר ועיר נתן בלב כל אנשי המלחמה לצאת מן העיירות ונתקבצו כולם למקום אחד ושם נפלו ומשם הלכו ישראל אל הערים ואין עומד לנגדם כי אין שם איש אלא נשים וטף
רש"י מנוקד ומעוצב
וְלֹא נָתַן סִיחֹן וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁכָּל מַלְכֵי כְּנַעַן הָיוּ מַעֲלִין לוֹ מַס, שֶׁהָיָה שׁוֹמְרָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם גְּיָסוֹת. כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל: "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ" (פסוק כב), אָמַר לָהֶם: כָּל עַצְמִי אֵינִי יוֹשֵׁב כָּאן אֶלָּא לְשָׁמְרָם מִפְּנֵיכֶם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים כָּךְ (מדרש תנחומא חוקת כג)?
וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל – אִלּוּ הָיְתָה חֶשְׁבּוֹן מְלֵאָה יִתּוּשִׁין, אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לְכָבְשָׁהּ; וְאִם הָיָה סִיחוֹן בִּכְפָר חַלָּשׁ, אֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְכָבְשׁוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָיָה בְּחֶשְׁבּוֹן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אֲנִי מַטְרִיחַ עַל בָּנַי כָּל זֹאת, לָצוּר עַל כָּל עִיר וָעִיר? נָתַן בְּלֵב כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָצֵאת מִן הָעֲיָרוֹת, וְנִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם לְמָקוֹם אֶחָד, וְשָׁם נָפְלוּ, וּמִשָּׁם הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֶל הֶעָרִים וְאֵין עוֹמֵד לְנֶגְדָּם, כִּי אֵין שָׁם אֶלָּא נָשִׁים וָטַף (שם).
מפרשי רש"י
[כא] לפי שכל מלכי וכו'. מה שהוצרך ליתן טעם על סיחון יותר ממה שנתן על אדום, שגם הם לא רצו ליתן אותם לעבור בגבולם (לעיל כ, יח-כא), היינו טעמא, מפני שאדום היה להם דבר לתלות בו, דהיינו שישראל היו שולחים אליו דברי ריצוי "כה אמר אחיך ישראל" (לעיל כ, יד), ומדשלחו אלי כך לא ילחמו בי ויטו מעלי, ולפיכך לא היו יראים. אבל סיחון, אם לא נתן את ישראל לעבור בארץ, בודאי ילחמו עמו, וכי לא היה טוב לו שילחמו עם אחרים משילחמו עמו:
[כב] אילו היה חשבון וכו'. פירושו, לפי שהיה סיחון יוצא לקראתם, ולא ישב בעירו, מוכח שהיה מתירא, ולכך יצא לקראתם כדי שיהיה מקבץ את כל חילו, ואילו בעיר לא היה אפשר לו לקבוץ את כל עמו יחד, כי קטנה היתה מהכיל. וחשב כי 'אילו היתה חשבון וכו, ואם כן למה הוצרך לו זאת לקבץ כל עמו לצאת למלחמה, ולא היה נשאר במקומו ולא היה מאסף כל עמו יחד: