מנחת חינוך ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

* מצוה הקודמת * מנחת חינוך מצוה ב * מצוה הבאה *

א[עריכה]

לך לך יש בה וכו' ועניין מצוה זו וכו'. הנה בוודאי פריעה היא מגוף המצוה, כמבואר בשבת פרק רבי אליעזר דמילה (דף קלז:): "מל ולא פרע כאילו לא מל". אבל מכל מקום אינו נכלל בפסוקים שהביא הרב המחבר, כמבואר ביבמות דף ע"א ע"ב דפריעה לא ניתנה לאברהם אבינו ע"ה, אלא יליף לה מקרא דיהושע (ה, ב): "ושוב מול את בני ישראל שנית", עי"ש ובתוס'. אף על פי דאלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה, מכל מקום הוא הלכה למשה מסיני ויהושע אסמכיה אקרא, יעויין שם. אם כן פריעה הוא הלכה למשה מסיני, אבל אינו מבואר בכתוב. ונפקא מינה לעניות דעתי, לשיטת הרמב"ם (פרק י ממלכים הלכה ח) דבני קטורה חייבים עחה גם כן במילה, רק אין נהרגין, ויבואר בסמוך בעזר ה', אינם חייבין, רק במילה ולא בפריעה, כיון דהוא הלכה למשה מסיני, והלכה למשה מסיני לא נאמרה, רק לישראל לבד, וכמבואר שם בר"מ. אם כן, נהי דבני קטורה חייבים, דהם זרעו של אברהם אבינו ע"ה, אינם חייבין, רק במילה ולא בפריעה, כן נראה לעניות דעתי בעזר השם יתברך.

ושוב מצאתי בשאגת אריה הלכות מילה סימן מ"ט שכתב כדברינו אלה, דלהר"מ בני קטורה אינם חייבים, רק במילה, והנאני. ועיין ים של שלמה יבמות פרק הערל מביא בשם הרא"מ, דמל ולא פרע כאילו לא מל הוא רק בקטן, אבל לא בגדול, דאין צריך פריעה. ועיין שם שהשיג עליו, דהלכה למשה מסיני הוא וגם בגדול שייך דין זה. וכן נראה מהראשונים הר"מ והרב המחבר שלא חילקו בכך, ופשוט.

ועיין בטור יורה דעה רסה לעניין ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, שמביא שיטות בזה, ומביא בשם הרא"ש דיברך קודם הפריעה לאחר החיתוך, ושפיר הוי עובר לעשייתן, דמל ולא פרע כאילו לא מל. ולכאורה כיון דחז"ל חקנו הנוסח על מה שנכנס בבריתו של אברהם אבינו, ובבריתו של אברהם אבינו לא היתה הפריעה כי לא נצטווה על זה, והיאך הוי הברכה להבא על הפריעה. ועיין שם עוד טעמים דמברך לאחר המילה:

ב[עריכה]