מלבי"ם על תהלים קיא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | מלבי"ם על תהליםפרק קי"א • פסוק י' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים קי"א, י':

רֵ֘אשִׁ֤ית חׇכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְהֹוָ֗ה
  שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכׇל־עֹֽשֵׂיהֶ֑ם
    תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃



"ראשית", אולם ראשית החכמה ושרשה היא יראת ה', שבאשר החכמה היא מקובלת מאדון החכמה, ואין חקיה ושרשיה מתבררים במופתים, והתאוה והיצר מסיתים את האדם לסור מחקי החכמה, צריך לאסור את הנפש במוסרות היראה, שאם יירא את ה' לא יעבר מחקי החכמה אשר צוה וישמור פקודיו ומצותיו, ואז יהיה "שכל טוב לכל עושיהם", כינוי עושיהם מוסב אל הפקודים הנזכר למעלה, שאז ימצא העושה את הפקודים בם שכל טוב, ורוח ה' ישכילהו להבין טעמם וסודותם, ואז "תהלתו עומדת לעד", כי ימצא בם אושר הנצחי ולישרים נאוה תהלה:

ביאור המילות

"ראשית חכמה". התבאר בפי' משלי.

"ושכל טוב". מורה תמיד על ההשכלה ברוה"ק, וכינוי עושיהם, על פקודיו שבפסוק ז':

 


<< · מלבי"ם על תהלים · קיא י · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.