מלבי"ם על תהלים עז ג
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק ע"ז • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֢י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי
יָדִ֤י ׀ לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג
מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי׃
"ביום", הגם "שביום שבא עלי הצרה דרשתי את ה'" וממנו בקשתי ריוח והצלה, ובכ"ז "בלילה ידי נגרה" צייר שהיד שלו נגרה וזבה מן המכה שיש בידו, ולא תפוג מליגר, (תפס משל החולי שלו כאילו יש לו מכה טריה זבה ליחה ודם על היד והוא ציור למה שחשב שיד ה' התומכת אותו נחלה ונחלשה, וכמ"ש אח"כ חלותי היא שנות ימין עליון), וע"כ "מאנה הנחם נפשי", כי רואה כי אזלת יד, שיציין כאילו גם היד העליונה שהיתה בעזרו נחלשה ואין לה כח:
ביאור המילות
"ידי נגרה". ידי זבה ליחה.
"ולא תפוג". ולא תפסק לזוב, עיני נגרה מאין הפוגות:
<< · מלבי"ם על תהלים · עז ג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.