לדלג לתוכן

מלבי"ם על תהלים סז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למנצח", הוסד על הרעב שהיה בימי דוד שלש שנים, ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים, ונתנו שבעה מבני שאול אל הגבעונים להמיתם, ויעתר ה' לארץ אחרי כן (ש"ב כ"א), וקבלו חז"ל שאז נתוספו גרים רבים, שראו איך דן הקב"ה דין גרים גרורים ויראו מפני ה' ויושר משפטיו:  

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלהים יחננו ויברכנו", בגשמים, "יאר פניו", להודיעני ע"י האו"ת, כמש"ש ויבקש דוד את פני ה' לדעת מפני מה נגזרה הגזרה:  

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לדעת", אחר שהשיב ה' שהוא על חטא הגבעונים, "ידעו בארץ את דרכך", שתעשה משפט גם לגרים, (וביחוד שהיה התשובה על שאול שלא נספד כהלכה ועל שהרג את הגבעונים, ואמרו חז"ל על זה באשר משפטו פעלו, שאחז כף המשפט בצד האחד וכף הזכות בצד השני שהם שני הדרכים שלו, חסד ומשפט), והארץ הוא הפך השמים, ר"ל שגם בארץ ידעו דרכיך הנעלמים, "ובכל גוים" ידעו "ישועתך" לכל חוסים בך, ועי"כ.

ביאור המילות

(ג-ה) "גוים, עמים, לאמים". גוים הם הקבוצים, ועמים הם הקבוצים החשובים יותר שיש להם מלך, והם יודו לה' (כמ"ש ישעיה א' ד'), ולאומים הם האומות שיש להם דת מיוחד (כמ"ש ישעיה י"ז, ולמעלה ב' א'), והם ירננו שהוא יותר מהודאה לפרסם מעשיו לרבים:
 

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יודוך עמים", ולא לבד מקצתם רק "יודוך כולם", ויש הבדל בין עמים ובין לאומים, "שלאומים" הם אלה שיש להם דת מיוחד, והם "ישמחו וירננו" ויספרו בפרהסיא, ומפרש "יודוך עמים אלהים":  

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי תשפט עמים במישור, ולאומים ישמחו וירננו", כי "בארץ תנחם", שיראו שהגם שהם בארץ תנחם בדרך הישר ושאתה משגיח בארץ, "סלה", סיום הענין:  

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יודוך", עתה בקש שירד הגשם לברכה, כי מן עצירת הגשם נודע שה' שופט במישור, ומן מה שנעתר לארץ אחרי כן יודוך עמים על הטובה:  

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שארץ נתנה יבולה", ובזה "יברכנו אלהים" מצד שהוא "אלהינו" המשגיח עלינו בפרטות, וגם שמצד מה.

ביאור המילות

"אלהינו". התבאר בכ"מ ששם אלהים הבא בכינוי מציין הקשר שיש לו עם ישראל והשגחתו הפרטיית עליהם:
 

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיברכנו אלהים" עי"כ "ייראו אותך כל אפסי ארץ", כמ"ש כי עמך הסליחה למען תורא, וכמש"פ שם: