"למנצח", במזמור זה רחש לבו דבר טוב, ויאמר כי בין בהיותו נרדף מפני שאול על צורי היעלים, ובין בעת הצלחתו שהגיע למלכות, אחת שאל ואחת בקש שישב תמיד בבית ה' לעבדו, כמ"ש למעלה (כ"ז) אחת שאלתי מאת ה' וכו' שבתי בבית ה' כל ימי חיי. ונחלק לב' חלקים, חלק א' מה שהיה בימי עניו, וחלק ב' על ימי הצלחתו:
"מקצה הארץ", בעת שהייתי בורח מפני שאול יושב מתחבא בקצה א"י, משם "אליך אקרא בעטף לבי" מרוב הצרות, בעת "אשר תנחני בצור ירום ממני", שהוצרכתי לעלות על צורי היעלים הרמים להתחבאות שם, ואתה תנחני שם, יען.
ביאור המילות
"בעטף לבי". מורה על רוב הצרה, כמו בהתעטף עלי נפשי. תפלה לעני כי יעטוף:
"כי", מעתה יספר כי גם אחר אשר "נתת ירושת יראי שמך", ר"ל אחר שנתת לי המלוכה שהבטחתני שיהיה ירושה לזרעי בעת שיהיו יראי שמך, כמ"ש אם ישמרו בניך בריתי וכו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך, גם בעת ההיא "שמעת לנדרי", הנדר שלי אמר אלה הדברים (יציין את הנדר כעצם מופשט מדבר בעד המלך):
ביאור המילות
"לנדרי". מצייר את הנדרים כעצם מופשט, מדבר ואומר, ימים על ימי מלך תוסיף, עד כן אזמרה שמך:
"ימים על ימי מלך תוסיף", אם תוסיף ימים על הימים הקצובים למלך לחיות, ומוסיף לאמר "שנותיו כמו דור ודור", אם תאריך ימיו כ"כ, עד שכל שנה ושנה שקצוב לו לחיות יתארך כמו דור שהוא שבעים שנה, עד שאם קצוב לו לחיות עוד עשר שנים, יחיה עשר דורות שהם עשר פעמים שבעים, אני נודר כי.
"ישב עולם לפני אלהים", שגם אם יחיה לעולם ישב תמיד לפני אלהים, יתמיד לשבת באהל ה' ולעבדו, "חסד", ר"ל שישב לפני אלהים אשר "מן" והכין "חסדו ואמתו לנצור את המלך", שלא ינצרוהו אנשי חיל ושומרי הסף רק חסד ה' ואמתו המה ינצרוהו, כמ"ש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וכו' כי יצפנני בסוכו וכו', כ"ז דברי נדריו, עתה יאמר המשורר.
