לדלג לתוכן

מלבי"ם על תהלים נ ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק נ' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים נ', ז':

שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י ׀ וַאֲדַבֵּ֗רָה
  יִ֭שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ
    אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי׃



"שמעה עמי ואדברה" אברר לך דבר זה מצד השכל, שמעה "ישראל ואעידה בך" בהתראה וביעידת עונש, כי "אלהים אלהיך אנכי", נגד מ"ש ואדברה "אלהים אנכי", וא"א שארצה בזבחים שזה נגד האלהות, ונגד מ"ש ואעידה בך כי "אלהיך אנכי", דיינך ושופטך להענישך ע"ז:

ביאור המילות

"אדברה, ואעידה". עי' ירמיה (ו' י'), ומבואר שעמי מציין מדרגה יותר מן ישראל, כמ"ש ישעיה (א' ד'), וע"כ יחס הערת השכל אל שם עמי, ויעוד העונש אל ישראל.

"אלהיך", בכינוי מציין ההשגחה המיוחדת (עמ"ש התו"ה אחרי סי' ק"ל):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.