מלבי"ם על תהלים נב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק נ"ב • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים נ"ב, ד':

הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ
  כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃



"הוות תחשב לשונך", הלשון שלך חשבה מחשבות לעשות הוות ושבר, עד שהיא "כתער מלוטש" שהיא "עושה רמיה", שתחת שיחשוב להסיר בו השער והנוול חותך בו את הראש, כן תחת שרצית להסיר מכשלה מבית שאול שפכת דם נקים:

ביאור המילות

"מלטש". מחודד:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.