מלבי"ם על תהלים נב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק נ"ב • פסוק ז' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים נ"ב, ז':

גַּם־אֵל֮ יִתׇּצְךָ֢ לָ֫נֶ֥צַח
  יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל
    וְשֵׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃



"גם אל יתצך לנצח", הוא מה שנהרג ונתץ בנין גופו, "יחתך ויסחך מאהל", הוא איבוד כבודו, שעד עתה היה בין יושבי אהל ה' שהוא בין הסנהדרין כמ"ש חז"ל, ועתה נתן את רשעים קברו, "ושרשך מארץ חיים", הוא אבוד נשמתו ושרשו מארץ החיים העליונה, "סלה", סיום הענין:

ביאור המילות

"יחתך". ענין לקיחה, כמו היחתה איש אש בחיקו, והוא מבנין הקל או הכבד.

"ייסחך", כמו בית גאים יסח ה':

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.