מלבי"ם על שופטים כ ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על שופטיםפרק כ' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יז • יח • כט • ל • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים כ', ד':

וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן׃



(ד) "ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה". בא להוציא שלא היתה פנויה ולא זנתה תחתיו, כי הוא איש האשה בדרך קדושין, ושהיתה מותרת לו כי לא זנתה תחתיו, ושלא מתה מחמת הקור כי נרצחה: "ויאמר הגבעתה אשר לבנימין באתי". א] הנה חטא זה מתדמה בחיצוניותו לענין סדום, גם שם באו האורחים ללון וקראו אל לוט הוצא האנשים ונדעה אותם, וזה חרפה גדולה לכלל ישראל, וז"ש באתי "ללון":