מלבי"ם על שופטים כ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על שופטיםפרק כ' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יז • יח • כט • ל • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים כ', ב':

וַיִּֽתְיַצְּב֞וּ פִּנּ֣וֹת כׇּל־הָעָ֗ם כֹּ֚ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּקְהַ֖ל עַ֣ם הָאֱלֹהִ֑ים אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ רַגְלִ֖י שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב׃


השאלות

(ב) השאלות (ב - ג) למה רצו להמיתם ולא היו שם עדים והתראה? בפרט להאומר (סנהדרין כא א) דפילגש היא בלא קידושין. ומה שמתה היה מפני חולשתה לא שכוונו להמיתה. ולמה שפכו חמתם על כל שבט בנימין? מ"ש בפסוק ג' וישמעו בני בנימין, אין מקומו שם כלל:

"ויתיצבו פנות כל העם". רוצה לומר שהתיצבו כסדר הדגלים, יהודה ודגלו למזרח וכו', ובכללם נמצאו "כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים", כי נקהלו מאותו צד שהם עם האלהים הבאים לקנאות על כבוד שמו, והיה "ארבע מאות אלף איש" וכולם "רגלי", לא רוכבי סוסים, אשר באו ויתאספו על קנאת כבוד השם: