מלבי"ם על צפניה א יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"והצרותי", דברי ה' אחרי "שאני אציר לבני אדם" והם לא יתנו לב לפקוח עיניהם ולשוב אלי, רק "והלכו כעורים כולם", ולא יראו שסבת הצרה הוא מפני "שלה' חטאו", עי"כ יבא האויב עליהם שנית בעת החורבן "ושפך דמם כעפר":

ביאור המילות

"כי לה' חטאו". הוסב על והצרותי לאדם:

"ולחמם". בשר הפגרים יהיו כגללים מאין קובר:

 

<< · מלבי"ם על צפניה · א יז · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.