מלבי"ם על משלי כה יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ה • פסוק י"ט | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ה, י"ט:

שֵׁ֣ן רֹ֭עָה וְרֶ֣גֶל מוּעָ֑דֶת
  מִבְטָ֥ח בּ֝וֹגֵ֗ד בְּי֣וֹם צָרָֽה׃



"שן רועה ורגל מועדת", כמו "שן שנשבר", שבוטח בו שילעס המאכל, ובוגד, "ורגל מועדת" שבוטח בו שיוביל אותו אל מחוז חפצו, ובוגד, כן "המבטח שבוגד ביום צרה", והוא בטח בדבר ואינו מוצא מבטחו בעת הצורך, וגם רמז למ"ש חז"ל דק בככי ותשכח בנגרי, וכשהשן רועה גם הרגל מועדת, וכן כשמבטח א' בוגד ימשוך אחריו יתר מבטחיו וכלם בוגדים בו:

ביאור המילות

"רעה". ענין שבר והוא פועל עומד.

" מועדת", כמו מועדת:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.