מלבי"ם על משלי כג כט
<< | מלבי"ם על משלי • פרק כ"ג • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי
לְמִ֤י מדונים מִדְיָנִ֨ים ׀ לְמִ֥י שִׂ֗יחַ
לְ֭מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם
לְ֝מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם׃
"למי אוי למי אבוי", אם תשאל "למי אוי"? אשיב לך "למי אבוי" שהוא תאוה וחשק המתאוה, מי שי"ל אבוי ותאוה, לו אוי, ואם תשאל "למי מדנים?" שהם דינים וטענות, אשיב לך "למי שיח", גדר השיח הוא הדיבור בלי שכל רק כפי פליטת דמיונותיו, המרבה שיח מרבה מדנים וריב, ואם תשאל "למי פצעים חנם?" אשיב לך למי אשר לו "חכלילות עינים", ואם תשאל מי האיש אשר לו חכלילית עינים? אשיב לך.
ביאור המילות
"אבוי". שרשו אבה, התאוה והחפץ.
"שיח" הוא הדבור הנפלט בלא שכל (איוב ז'):
<< · מלבי"ם על משלי · כג כט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.