מלבי"ם על משלי כג כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ג • פסוק כ"ח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ג, כ"ח:

אַף־הִ֭יא כְּחֶ֣תֶף תֶּאֱרֹ֑ב
  וּ֝בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף׃



"אף היא", ר"ל הזונה "תארב כחתף", כי תחתוף פתאום את אשר יעלה רוח התאוה על לבו ותלכדנו ברשתה, שאם היה שם על לבו היה נזהר ממנה אבל היא תחתפנו פתאום, "והנכריה" שהיא המינות "תוסיף בוגדים באדם", כי היא תציע טענות מינות וכפירה לצוד רבים לבגוד בה':  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.