מלבי"ם על משלי כג כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ג • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ג, כ"ו:

תְּנָה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י
  וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י תרצנה תִּצֹּֽרְנָה׃



"תנה בני לבך לי", מבאר איך יהיה זה, שהוא ע"י "שתתן לי לבך", שהלב מציין שימשלו חקי החכמה בלבו, ושלא ימשלו בו ספיקות המינות וההכחשות, בענין שחקי החכמה יהיו חקוקים וכתובים על לבו תמיד ולא ימצא בו ענין אחר, "ועיניך דרכי תצרנה" העינים מציינים את התאוות וציורים הרעים שיסודם על החושים, כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, שהעינים יצורו דרכי ה', ולא יתפעלו מתאוות העוה"ז וחמדת היצר:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.