מלבי"ם על מיכה ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"והיה באחרית הימים", ר"ל עתה בגללכם ציון שדה תחרש, וזה ימשך עד קץ הימים, שאז באחרית הימים תשוב ותבנה ע"י שנלך בשם ה' אלהינו ונשליך רוע המעשים, כמו שסיים כי כל העמים וכו' ואנחנו נלך בשם ה', ונבואה זו כבר חזה ישעיה (שם סי' ב') בשינוי לשון קצת כי אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, וכבר בארנוה שם בפרטות, יאמר ההר שעליו יעמוד בהמ"ק יהיה נכון בראש ההרים, ויהיה מנושא יותר ע"י הגבעות שתחתיו, ובכ"ז ימשכו אליו עמים כנהר המושך למקום נמוך:


ביאור המילות

(א-ב) "עמים, והלכו גוים". (בישעיה ב') אמר ונהרדו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים, שר"ל שגוים הפחותים מעמים (כפי הכלל שם א' ד') ינהרו כמים הנמשכים מעצמם בטבע בלי הכנה, ועמים החשובים שיש להם מלך יתועדו ויזמינו א"ע ללמוד דרכיו. ומיכה הוסיף שאח"ז גם עמים החשובים ימשכו אליו בטבע וגם גוים הפחותים יתועדו ללמוד דרכיו, וגם שמיכה אמר ונהרו עליו היינו על ההר עצמו שהוא יותר מן ההמשכה אל ההר שיחס ישעיה אל הגוים, ושההזמנה לעלות אל ההר יעשו גם גוים הפחותים:

"מדרכיו, בארחותיו". התבאר בישעיה שם:

 

<< · מלבי"ם על מיכה · ד א · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.