מלבי"ם על מיכה ד ח
<< | מלבי"ם על מיכה • פרק ד' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
"ואתה מגדל עדר", מסב פניו אל הר ציון הנזכר, אומר אליו, אתה הר ציון, שאתה מגדל של העדר הלז שהוא עדר הצאן הצולעה והנדחה, תחלה תהיה כמגדל של צאן, ואח"כ תהיה "עופל", שהוא מבצר חזק, ומפרש שזה יהיה בשלש מדרגות, תחלה "בת ציון עדיך תאתה" שהגליות יתחילו להתקבץ וגלות יהודה ובנימין שהם בת ציון שגלו מציון בחורבן בית שני יתקבצו אליך, "ואח"כ ובאה הממשלה הראשונה", תבוא ממשלה קטנה, שיהיה להם קצת ממשלה והנהגה כמו שהיו לישראל בימים הראשונים לפני מלך מלך לבני ישראל שהיה להם שופטים מנהיגים אותם, ואח"כ תבא "ממלכת לבת ירושלים" יהיה להם מלכות קבוע שהוא מלכות ב"ד, שאח"כ ימלוך המלך המשיח בממלכה קבועה, (וכן התבאר ביחזקאל סי' ל"ד כ"ג כ"ד, וסי' ל"ו כ"ד כ"ה, ועמוס ט' י"א), שמלכות ב"ד תתגלה בהדרגה, ותחלה לא יהיה רק במדרגת שופט ויתעלה לאט לאט עד שיהיה לה' המלוכה, עיי"ש:
ביאור המילות
"מגדל עדר". שם מקום סמוך לבית לחם אפרתה (בראשית ל"ו י"ט כ"א), והנביא משתמש בשם זה על מגדל של עדר הצאן, (כמו ויבן מגדלים במדבר כי מקנה רב היה לו דה"ב כ"ו י'):
"ועפל". היינו מקום חזק ומבצר גבוה:
"תאתה ובאה". אתה מציין הביאה המוחלטת, ובאה מציין הביאה הבלתי מוחלטת, בת ציון תאתה בהחלט, והממשלה תבא בהדרגה ובכל פעם תתקרב יותר עד שתבא ממלכת, ולכן הטעם של מלת ובאה מלרע:
<< · מלבי"ם על מיכה · ד ח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.