מלבי"ם על ישעיהו נג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ישעיהופרק נ"ג • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו נ"ג, ו':

כֻּלָּ֙נוּ֙ כַּצֹּ֣אן תָּעִ֔ינוּ אִ֥ישׁ לְדַרְכּ֖וֹ פָּנִ֑ינוּ וַיהֹוָה֙ הִפְגִּ֣יעַ בּ֔וֹ אֵ֖ת עֲוֺ֥ן כֻּלָּֽנוּ׃



"כלנו", ועתה אנו רואים כי כולנו טעינו בזה ויסרנום שלא כדין, "כלנו כצאן תעינו" זה מגביל נגד העת שהיו מיסרים אותם ביסורים לכופם אל עבודת כו"ם כמ"ש והוא מדוכא מעונותינו, בזה היינו דומים כצאן התועים ע"י הרועה המתעה אותם, כי כן הסיתו אותנו אז כהני הבעל והאשרה הם אמרו לנו שיחשב לנו לצדקה מה שניסר את העם.

"איש לדרכו פנינו", זה מגביל נגד והוא מחולל מפשעינו, שמה שהרעונו להם בלעדי זאת היה להנאת עצמינו לקחת ממונם וכדומה ובזה פנה כ"א לדרכו למלא תאות לבו, "וה' הפגיע בו את עון כלנו" ר"ל הוא היה המטרה לחצי חטאתינו, החטאים שלנו היה מה שהצרנו והכאבנו את העם הזה בחנם, עד שיומלץ שכל חטאתינו פגענו בו:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.