מלבי"ם על ישעיהו כז יא
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק כ"ז • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃
"ביבש קצירה", וענפיה, ע"י שאין משגיח להשקותה "תשברנה" מעצמם "ונשים באות" ומלקטות הקציר להאיר בם אש, (תפס המשל מפרדס המופקר שתחלה בהמות רועות שם, ואח"כ יתיבשו הענפים ונשים האביונות המלקטות עצים להאיר מלקטות אותם, וזה משל על השממון והאבדון), מבואר כי יש הבדל בין ישראל שדמה אותם לכרם שהגם שנחרב נשאר השורש וישרש יעקב יציץ ופרח והיה שנית לכרם חמר, ובין העכו"ם שדמה אותם לנוה שחרב ויבשו בדיו ושרשיו באין תקוה, והטעם שלא עלתה רפואה גם למכתם ע"י תשובה מבאר "כי לא עם בינות הוא", אין בם תבונה לשוב בתשובה (ע"ד ולבבו יבין ושב) "על כן לא ירחמנו עשהו" ואין להם תקנה (והטעם הכפל ע"י בבאור המלות):
ביאור המילות
"מאירות". לשון אור הבער, או לקיטה. אריתי מורי עם בשמי:
"לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחנני". ההבדל בין רחמים וחנינה. המרחם, נכמרו רחמיו ותציקהו נפשו מראות באבדן הדבר. והחונן, יושיע ויציל מצד שהדבר מצא חן בעיניו. ויש הבדל בין עושה ובין יוצר כמ"ש (לקמן כט טז). עושה, הוא הפועל בחומר לבד. והיוצר, הוא, הפועל צורת הדבר ועצמותו, וביחוס שבין ה' עם האדם, יקרא עושה מצד החומר. ויוצר מצד הצורה שהוא עצם האדם ועקרו. ולכן אמר שלא ירחמהו מצד חומרו, שבו תלוי הרחמים על מכאובו וצרותיו, וגם מצד שהוא יוצר צורתו ונשמתו שמן הצד הזה ראוי למצוא חן באשר הוא חלק אלהי ממעל, מ"מ לא יחננו:
<< · מלבי"ם על ישעיהו · כז יא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.