מלבי"ם על ישעיהו כז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"כי עיר בצורה", מוסב לפסוק ז' הכמכת מכהו הכהו, שמבאר שיש הבדל גדול בין מה שהכה לעכו"ם שהכם באכזריות עד בלי השאיר להם שריד, אבל את ישראל הכה ברחמים, ומבאר כי מה שהכה את ישראל היה כדי להחזירם בתשובה והגה ודבר ביום קדים לאמר לכן בזאת יכופר עון יעקב, אבל "עיר בצורה" של עכו"ם עת שהיא "בדד" וגם "הנוה" נאות גנות ופרדסים, "משולח" נעשה פראי והפקר עד כי "שם ירעה עגל" ולא לבד שירעה שם לפרקים רק גם "שם ירבץ" בקביעות "ויכלה סעיפיה" ע"י שיהיו לו למאכל, ואח"כ.


ביאור המילות

"נוה".עקר הוראתו על נאות דשא גנות ופרדסים כמו שכתוב לקחתיך מן הנוה מאחרי הצאן, ומשם הושאל לנאות אדם הכולל גם הגנות שהם סביב למשכנו. ומשלח מורה על ההפקר וגם מורה על התפשטות של ענפים לכל עבר, שלוחותיך נטשו. ובא פה על שתי הכונות, לפי המליצה והנמשל:

"ירעה ירבץ". (ע"ל יד ל'). רעיה, לפרקים. מרבץ, היא בקביעות:

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · כז י · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.