מלבי"ם על ישעיהו ט טז
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ט' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַל־כֵּ֨ן עַל־בַּחוּרָ֜יו לֹא־יִשְׂמַ֣ח ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֶת־יְתֹמָ֤יו וְאֶת־אַלְמְנוֹתָיו֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלּוֹ֙ חָנֵ֣ף וּמֵרַ֔ע וְכׇל־פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑ה בְּכׇל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃
"ע"כ", לא לבד שיכרית מאשריהם ומנהיגיהם, כי גם "על בחוריו" וגבוריו "לא ישמח ה'" בגבורתם כי יכלם, וזה נמשל של הכפה.
"ואת יתמיו לא ירחם", זה נמשל האגמון. (ויען שהמלך ישמר מלהכרית גבוריו מצד שמשמחים אותו בגבורתם, וישמר מלהכרית החלושים כיתומים ואלמנות מצד הרחמים, ע"כ אמר שעל בחוריו לא ישמח ויתומיו לא ירחם).
"כי כלו חנף", בנגליהם מזייפים שהם עובדי ה' ולבם בל עמם, כי זה ענין החנופה, ויותר מזה "ומרע" שעושים רע בפועל, ויותר מזה כי "כל פה דבר נבלה", ואין בושים לפרסם רשעם בגלוי, וע"כ, בכל זאת לא שב חרון אף ה':
<< · מלבי"ם על ישעיהו · ט טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.