מלבי"ם על ישעיהו ט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ויהיו", עתה באר הטעם למה יכרית הכפה והאגמון שהוא העם בעצמו, אומר כי הן אמת כי "מאשרי העם הזה היו מתעים" אותם מני דרך, שלכן גזר הכרתה על הראש והזנב, אבל גם "מאושריו" שהם העם המאושרים והמודרכים מהם, היו ג"כ "מבולעים" מצד עצמם:


ביאור המילות

"מאשרי, מבלעים". (עיין לעיל ג' יב):

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · ט טו · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.