מלבי"ם על ישעיהו טז ח
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ט"ז • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י שַׁדְמוֹת֩ חֶשְׁבּ֨וֹן אֻמְלָ֜ל גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֗ה בַּעֲלֵ֤י גוֹיִם֙ הָלְמ֣וּ שְׂרוּקֶּ֔יהָ עַד־יַעְזֵ֥ר נָגָ֖עוּ תָּ֣עוּ מִדְבָּ֑ר שְׁלֻ֣חוֹתֶ֔יהָ נִטְּשׁ֖וּ עָ֥בְרוּ יָֽם׃
"שדמות חשבון", מקומות הכרמים והאילנות, וכן "גפן שבמה" שהיה מובחר מאד "אמלל. בעלי גוים", בהמכתש שכותשין בו הריפות גוים רבים, "הלמו שרוקיה", כתתו וכתשו את הענפים של הגפן המשתרגים זה על זה ונטוים יחד והפרידו את חבורם עד שאחר שנתפשטו בארך "עד יעזר נגעו". נתארכו עד יעזר, והנמשל הוא על חברת הגבורים המתלכדים יחד בקשר אמיץ בקשרי המלחמה נתפזרו מקשרם ע"י שהכו בהם האויבים ונפוצו עד יעזר, ומשם "תעו אל המדבר" איש איש לבדו, וברחו אל המדבריות.
"שלחותיה", הם הענפים הבלתי מתארגים ונטוים יחד רק עומדים מפושטים בארץ הם "נטשו" ונפזרו לרוחב הנה והנה "ועברו ימים רחוקים". והנמשל על יתר העם שלא התלכדו יחד בקשר המלחמה, הם נתפזרו תיכף ועברו דרך ימים לנדוד בארצות אחרות:
ביאור המילות
"שדמות". מקום אילנות או גפנים, והעד מגפן סדום ומשדמות עמורה (דברים לב):
"בעלי". עלי נקרא יד המכתש, או כלי שכותשין בו הריפות, אם תכתוש את האויל בעלי (משלי כז יב), ועלי לשון רבים, והב' ב' הכלי:
"הלמו". הלם יותר מן הכאה, הוראתו שנפרד הדבר מהרכבתו ע"י רוב ההכאה, נמוג וילך והלום (ש"א יד), הכוני בל חליתי (יותר מזה כי) הלמוני ומ"מ בל ידעתי (משלי כג):
"שרוקיה". הענפים הדקים הנטוים אחד על חברו כנ"ל (ה' ב'):
"ושלחותיה". מובדלים מן נטישות, השלוחות מתפשטות לאורך והנטישות לרוחב כמ"ש הרש"פ:
<< · מלבי"ם על ישעיהו · טז ח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.