מלבי"ם על ישעיהו טז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מלבי"ם על ישעיהו • פרק טז >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 



"שלחו". אחר שנשא חזיונו על מפלת מואב, בא ליעצם איך ינצלו, ואמר שאין להם הצלה, רק לשלוח שליח לבני ירושלים ולבקש מאתם שיתנו להם חירות לגור ולהסתתר בארץ יהודה, וישים בפי השליח מה שידבר אל הר בת ציון (פסוק ג' ד'). והנביא מבטיחם כי בני יהודה ירחמו עליהם וימלאו בקשתם, אבל רואה כי מואב בגאותו אינו רוצה להשפיל עצמו לבקש הצלה מבני יהודה, ולכן אמר כי הם אשמים בעצמם ומרעה אל רעה יצאו. זה תורף המשא בכלל. ועתה אבאר בפרטות.

"שלחו כר", הוא שליח רץ במהירות, ומי יהיה הכר? "מושל ארץ", המושל של מואב בעצמו יהיה שליח "מסלע מדברה" שהוא ראש ממלכת מואב "אל הר בת ציון" ראש מלכות יהודה, לבקש עזר מיהודה שיקבלום בארצם "ויהיה להם שארית ופליטה":


ביאור המילות

"כר". רץ במרכבה מרקדה, לכרי ולרצים (מ"ב יא), בכרכרות (לקמן סו):

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · טז א · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.