מלבי"ם על ירמיהו נ ז
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק נ' • פסוק ז' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כׇּל־מוֹצְאֵיהֶ֣ם אֲכָל֔וּם וְצָרֵיהֶ֥ם אָמְר֖וּ לֹ֣א נֶאְשָׁ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֨ר חָטְא֤וּ לַֽיהֹוָה֙ נְוֵה־צֶ֔דֶק וּמִקְוֵ֥ה אֲבוֹתֵיהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃
"כל", ועי"ז נעשו הפקר עד אשר "כל מצאיהם אכלום" להנאתן, "וצריהם" שהם השחיתו אותם מפני שנאה שלא להנאתם כלל, "אמרו לא נאשם" בעבור זאת, כי ראוים לכליה "תחת אשר חטאו לה'", שבזה חטאו בשתים,
- א) שהוא היה "נוה צדק", הנוה מיוחד אל הצאן ובנוה ה' שם שכן הצדק,
- ב) ושם שכן "ה'" שהוא "מקוה אבותיהם", ר"ל שעזבו הצדק בין אדם לחבירו, ואת ה' אלהי אבותיהם בענינים שבין אדם למקום:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · נ ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.