מלבי"ם על ירמיהו נ ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על ירמיהופרק נ' • פסוק ב' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו נ', ב':

הַגִּ֨ידוּ בַגּוֹיִ֤ם וְהַשְׁמִ֙יעוּ֙ וּֽשְׂאוּ־נֵ֔ס הַשְׁמִ֖יעוּ אַל־תְּכַחֵ֑דוּ אִמְרוּ֩ נִלְכְּדָ֨ה בָבֶ֜ל הֹבִ֥ישׁ בֵּל֙ חַ֣ת מְרֹדָ֔ךְ הֹבִ֣ישׁוּ עֲצַבֶּ֔יהָ חַ֖תּוּ גִּלּוּלֶֽיהָ׃



"הגידו בגוים" ויותר מזה "השמיעו" הכריזו בפרסום, ויותר מזה "שאו נס, השמיעו" את כל הפרטים "ואל תכחדו" דבר, "אמרו נלכדה בבל, הוביש בל" שעבדוהו בבל וכן יתר הגלולים:

ביאור המילות

"הגידו והשמיעו". השמיעו היא ההכרזה (כנ"ל ד' ה'):

"הוביש בל חת מרודך". אליל בל היה אליל הכבוד ועשו לו עצבים אמר הוביש, אליל מרודך היה אליל הגבורה ועשו לו גלולים אמר חת שהוא הפך אומץ לב:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.