מלבי"ם על ירמיהו מח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"תנו ציץ למואב כי נצא תצא", ה' אמר שרק בזה יתנו ציץ וצמח למואב שיוכל לצמוח שנית, אם יצא ויברח, וע"י שיצא ינץ נץ ויפרח, ולא ע"י שישארו בעריהם לכורמים וליוגבים, כי "עריה לשמה תהיינה", כן אמר ה', ואחר שכן גזר ה', א"כ.


ביאור המילות

"ציץ". מענין ויצץ ציץ, וכן נצא הוא מקור מגזרה זו, שתציץ ע"י שתצא, וגם פעל יציץ משתתף עם פעל יצא שהציץ יוצא מן הענף:

 

<< · מלבי"ם על ירמיהו · מח ט · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.