מלבי"ם על ירמיהו יח טו
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק י"ח • פסוק ט"ו | >>
• ב • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־שְׁכֵחֻ֥נִי עַמִּ֖י לַשָּׁ֣וְא יְקַטֵּ֑רוּ וַיַּכְשִׁל֤וּם בְּדַרְכֵיהֶם֙ שְׁבִילֵ֣י עוֹלָ֔ם לָלֶ֣כֶת נְתִיב֔וֹת דֶּ֖רֶךְ לֹ֥א סְלוּלָֽה׃
"שכחוני עמי" ר"ל אותי עזבו מקור מים חיים ותחתי "לשוא יקטרו", כמ"ש לחצב לו בארות נשברים, "ויכשלום בדרכיהם" ר"ל דרכי התורה והמצוה הם דרכים רחבים (שהדרך הוא דרך הרבים) ר"ל שהם כוללים ההנהגה הכוללת בכל מקום ובכל זמן לכל העם, והם ג"כ "שבילי עולם" (שהשביל הוא נתיב היחיד) שיש בהם שבילים ליחידים ג"כ בכל פרטי המעשים, והם נצחיים לא נשתנו בשום זמן, לכן אמר שבילי עולם, והם "יכשילום בדרכיהם" ר"ל שיניחו להם מכשולים על הדרכים האלה כאילו אינם נוחים לעבור בם מפני אבני מכשול, ותחתם יסיתו אותם "ללכת נתיבות דרך לא סלולה", כי הנימוסים שהם מניחים להם אינם כוללים לרבים רק נתיבות פרטים ליחידים, והדרך הכולל לכולם הוא לא סלולה, ויתעם בתהו לא דרך, ותכלית המהלך הזה היא.
ביאור המילות
"דרך, שביל, נתיב". דרך הוא הדרך הרבים. והנתיב הוא ליחיד. ושביל הונח על מקום הנחת פרסת רגל היחיד והוא קטן מנתיב, הדרך התוריי גם יחיד המתהלך בו ימצא חפץ, אבל נתיבות דרך המינות לא סלולה:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · יח טו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.