מלבי"ם על יחזקאל ז יג
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ז' • פסוק י"ג | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י הַמֹּכֵ֗ר אֶל־הַמִּמְכָּר֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְע֥וֹד בַּחַיִּ֖ים חַיָּתָ֑ם כִּֽי־חָז֤וֹן אֶל־כׇּל־הֲמוֹנָהּ֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב וְאִ֧ישׁ בַּעֲוֺנ֛וֹ חַיָּת֖וֹ לֹ֥א יִתְחַזָּֽקוּ׃
"כי" מבאר מדוע המוכר אל יתאבל כי לא יפסיד במה שמכר כי בל"ז "המוכר לא ישוב אל הממכר", כי תהיה הארץ שממה, אבל עוד ירויח במה שמכר כי עי"ז "עוד חייתם בחיים" שע"י שמכר שדהו ויצא מן הארץ נשאר בחיים, וגם מי שמכר והיה בארץ מדלת העם השאיר נבוזראדן לכורמים וליוגבים, אבל את בעלי השדות והעשירים הכה בחרב, "כי חזון" הנבואה שנבאו הנביאים "על כל המונה" החזון הזה "לא ישוב" אחור, ובוא יבא עליהם, ומהו החזון? "איש ואיש", אשר "בעונו חייתו" שנפשו נקשרה בעונו, שחי חיי העון והפשע, "לא יתחזקו" לקראת האויב. (גם יל"פ שאומר "הלא חזון" וחזות קשה נבאו "על כל המונה" ומדוע "לא ישוב" כל איש מדרכו הרעה, והלא כל "איש חייתו" תלוי בעונו שע"י עונו יאבד חייו, ומדוע לא יתחזקו לשוב בתשובה?):
ביאור המילות
"חיתם", נפשם, כמו וחיתם בקדשים (איוב ל"ו):
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ז יג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.