מלבי"ם על זכריה ט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על זכריהפרק ט' • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה ט', ה':

תֵּרֶ֨א אַשְׁקְל֜וֹן וְתִירָ֗א וְעַזָּה֙ וְתָחִ֣יל מְאֹ֔ד וְעֶקְר֖וֹן כִּֽי־הֹבִ֣ישׁ מֶבָּטָ֑הּ וְאָ֤בַד מֶ֙לֶךְ֙ מֵֽעַזָּ֔ה וְאַשְׁקְל֖וֹן לֹ֥א תֵשֵֽׁב׃



"תרא", ואז החריב גם ערי פלשתים שהיו תמיד מבעלי בריתה של צור ומעוזריהם, (כמ"ש ירמיה (מ"ז) על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצור ולצידון כל שריד עוזר, וביואל (ד' ד') וגם מה אתם לי צור וצידון וכל גלילות פלשת, וכן בעמוס א' ג' ו'), ועז"א "שאשקלון תרא" מפלת צור "ותירא, ועזה תחיל" וכן תחיל עקרון כי הוביש מבטה, וכמ"ש צפניה ב' עקרון תעקר, "ואבד מלך מעזה" שעזה תתישב שנית רק לא יהיה להם עוד מלך, ואשקלון לא תשב כלל:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.