מלבי"ם על זכריה ט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"וחניתי לביתי", אז אחנה כמחנה ואנשי חיל לשמור את ביתי "מצבה מעובר ומשב", ר"ל מצבא עובר ומצבא שב, שלא יעבור צבא דרך ארץ ישראל וגם הצבא שכבר עבר וירצה לשוב דרך שם לא אניחנו לעבור שם, כי מבואר ביחזקאל שבאמצע א"י יהיה רצועה רחבה ע"ה מיל וארכה כארך א"י מן המזרח למערב שבאמצע רצועה זו יעמוד בהמ"ק וה' יחנה שם בקביעות, כי כל רצועה זו תהיה קדש לה' ולא יניח לצבא מלחמה לעבור שם, ועי"כ "לא יעבור עליהם עוד נוגש", כי יהיו נשמרים מן ה', "כי עתה ראיתי בעיני" ואשגיח עליהם כן פי' המפ', ולדעתי מ"ש כי עתה ראיתי בעיני מוסב עמ"ש הנה מלכך יבא לך, (ומ"ש

ביאור המילות

"וחניתי". עקר פעל חנה בא על מחנה צבא החונים בשדה ביום קרב:

"מצבה", כמו מצבא:

 

<< · מלבי"ם על זכריה · ט ח · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.