מלבי"ם על זכריה ט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על זכריהפרק ט' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה ט', ח':

וְחָנִ֨יתִי לְבֵיתִ֤י מִצָּבָה֙ מֵעֹבֵ֣ר וּמִשָּׁ֔ב וְלֹֽא־יַעֲבֹ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹד נֹגֵ֑שׂ כִּ֥י עַתָּ֖ה רָאִ֥יתִי בְעֵינָֽי׃



"וחניתי לביתי", אז אחנה כמחנה ואנשי חיל לשמור את ביתי "מצבה מעובר ומשב", ר"ל מצבא עובר ומצבא שב, שלא יעבור צבא דרך ארץ ישראל וגם הצבא שכבר עבר וירצה לשוב דרך שם לא אניחנו לעבור שם, כי מבואר ביחזקאל שבאמצע א"י יהיה רצועה רחבה ע"ה מיל וארכה כארך א"י מן המזרח למערב שבאמצע רצועה זו יעמוד בהמ"ק וה' יחנה שם בקביעות, כי כל רצועה זו תהיה קדש לה' ולא יניח לצבא מלחמה לעבור שם, ועי"כ "לא יעבור עליהם עוד נוגש", כי יהיו נשמרים מן ה', "כי עתה ראיתי בעיני" ואשגיח עליהם כן פי' המפ', ולדעתי מ"ש כי עתה ראיתי בעיני מוסב עמ"ש הנה מלכך יבא לך, (ומ"ש

ביאור המילות

"וחניתי". עקר פעל חנה בא על מחנה צבא החונים בשדה ביום קרב:

"מצבה", כמו מצבא:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.