מלבי"ם על הושע ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"אל תשמח ישראל", אתה ישראל, לא תוכל לשמוח "אל גיל כיתר עמים", כי העמים הם נתונים תחת המערכה כמ"ש אשר חלק ה' אלהיך לכל העמים, ובעת שהמזל מצליח להם והמערכה טובה הם שמחים. אבל אינך תחת כוכבי השמים וכסיליהם, כי אתה מאורשה לה' כמ"ש בועליך עושיך ה' צבאות שמו, וכשתסור מהשגחתו לעבוד אלהים אחרים את דומה כזונה מתחת אישה, וז"ש כי "זנית מעל אלהיך, אהבת אתנן" את דומה כזונה שאוהבת אתנן ועי"כ היא סובבת "על כל גרנות דגן" לזנות שם ולקחת אתנן, כן אתה סובב מגוי אל גוי למצוא שם מחיתך:


ביאור המילות

"אל תשמח אל גיל". גיל הוא בדבר טובה המתחדש, כמו הצלחה, מציאה. בשורה טובה, והשמחה התמידית ע"ז בא בפעל שמח, וכן (איוב ג') השמחים אלי גיל:

 

<< · מלבי"ם על הושע · ט א · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.