מלבי"ם על הושע ד יח
<< | מלבי"ם על הושע • פרק ד' • פסוק י"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
סָ֖ר סׇבְאָ֑ם הַזְנֵ֣ה הִזְנ֔וּ אָהֲב֥וּ הֵב֛וּ קָל֖וֹן מָגִנֶּֽיהָ׃
"סר", שיעור הכתוב, "מגניה! סר סבאם הזנה הזנו", אומר ליהודה "הנח לו", ואל תבטח על מגניה, שהם שרי אפרים וגבוריהם שהיו מגינים על יהודה בעת ההיא שהיו נכנעים וחלשים, כי המגנים של מלכות אפרים י"ל שלשה חסרונות,
- א) חסרון השכרות, "שסבאם סר" ויוצא מדרך הרגיל,
- ב) חסרון הזנות והע"ז שלא לבד שזונים בעצמם, כי גם "הזנה הזנו" שמסיתים אחרים לזנות ולע"ז,
- ג) שהם אהבו "(קלון) והבו קלון", הם עצמם אוהבים קלון דברים נקלים ומבוזים ונותנים קלון להדבק בם:
ביאור המילות
"סר". מענין סורי הגפן, סר וזעף, שכרותם יוצא מדרך הרגיל:
"והזנה", פעל יוצא (כנ"ל פסוק י'):
ושם מגניה. הוא נושא המאמר, שכן דרך החוזה הזה במליצותיו ולהעמיד נושא המאמר לבסוף (כמ"ש לקמן ח' ו', י"ב ט"ו), ובא הכנוי בלשון נקבה על הכנסיה, שדמה אותה לפרה (פט"ז) וכן צרר רוח אותה בכנפיה, ר"ל את כלל הכנסיה:
<< · מלבי"ם על הושע · ד יח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.