מלבי"ם על בראשית מד ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק מ"ד • פסוק ל' | >>
ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"ד, ל':

וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ׃


(ל - לא) "ועתה". שעור הכתוב "ועתה" כבאי אל עבדך אבי והיה כראותו כי אין הנער ומת, ומ"ש "והנער איננו אתנו", הוא מאמר מוסגר, ר"ל הלא גם "כשהנער" "איננו אתנו "רק הוא אצל אביו מ"מ "נפשו קשורה בנפשו", וכ"ש שתגדל האהבה בהפרדו מאתו, וממילא כראותו כי אין הנער ימות תיכף, ואל תאמר כי הלא נספר לו שהוא חי ושהוא אצל מושל ארץ מצרים, עז"א שתיכף כבואי ויראה כי אין הנער ימות תיכף מבלי שום שאלה ודרישה, וא"כ "והורידו עבדיך את שיבת אבינו ביגון שאלה", ובזה השלים הטענה שראוי לשנות המשפט הזה מצד שתגיע מזה רעה לאחרים: